פסק-דין בתיק ת"ק 13753-01-12

1.         בפני תביעה כספית שהגיש התובע, כנגד הנתבעת- חברת תקשורת סלולארית, בטענה כי הנתבעת גובה ממנו תשלומים גבוהים מאלו שהובטחו לו על ידי נציגה. למרות שהתובע טען כי הוטעה על ידי נציג הנתבעת, לא ביקש לבטל את ההסכם, אלא תבע את הסכומים ביתר שנגבו ושאמורים להיגבות ממנו, וכן פיצויים בגין עוגמת נפש.

2.         לטענת התובע ב- 9.11 ביקש לבצע עסקת שדרוג לשני מכשירים שהיו ברשותו. התובע טען כי נציג הנתבעת הציע לו חבילה בעלות חודשית של 248 ש"ח לכל מכשיר, תוך זיכוי בסך 48 ש"ח בגין כל מכשיר ישן שיחזיר. סה"כ הובטחה, לטענת התובע, עלות חודשית של 200 ש"ח בלבד ובתוספת מע"מ. לטענת התובע עסקה זו כללה 1,500 דקות שיחות מחוץ לרשת, 1,500 מסרונים, 3,500 דקות שיחה בתוך הרשת, 2 ג'יגה מהירות גלישה באינטרנט. יומיים לאחר המפגש עם הנציג, ביצע התובע עסקת שדרוג טלפונית זהה לשני מכשירים נוספים.

למרות האמור, טען התובע, כי הנתבעת החלה לגבות ממנו על פי תעריף תכנית בסך 298 ש"ח, בהתייחס לתוכנית אחרת שתנאיה- 1,250 דקות שיחה מחוץ לרשת, 1,250 מסרונים בלבד (לגבי שיחות בתוך הרשת ומהירות גלישה, התנאים נותרו זהים).

3.         הנתבעת לא הכחישה כי הובטח לתובע זיכוי בסך 48 ש"ח עבור כל מכשיר ישן שיחזיר, אלא שטענה כי התכנית כללה חבילה של 1,250 דקות שיחה לכל היעדים בישראל (ולא 1,500), 1,250 מסרונים (ולא 1,500), 3,500 דקות שיחה בתוך הרשת, מהירות גלישה 2 ג'יגה ביט, בעלות חודשית של 298 ש"ח בתוספת מע"מ (ולא 248 ש"ח בתוספת מע"מ).

            הנתבעת הפנתה לכך שלא יכלה להתחייב לגובה מקסימאלי של חשבון חודשי, אלא רק לתעריף החבילה, שכן החיוב החודשי תלוי בכל מקרה, במידת השימוש בשירותי הרשת, ואף בשאלה האם יש חריגה בשימוש מעבר למגבלות החבילה כמפורט לעיל.

            עוד טענה הנתבעת כי הובהר לתובע שבמקביל לזיכוי בסך 48 ש"ח בגין החזרת מכשיר ישן, ימשיך להיות מחויב בגין העסקאות הקודמות של המכשירים הישנים. הנתבעת הפנתה למסמכי ההתקשרות  עליהם חתם התובע ובו הופיעו פרטי העסקה, כנטען על ידה.

דיון :

4.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שבפני, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

            ראשית יצוין, כי מאחר שהתובע לא עתר לביטול ההתקשרות, הרי אף שטען ל"הטעיה", נראה כי כוונתו הייתה למעשה לתבוע פיצויים בגין הפרת ההבטחה אשר, לטענתו, ניתנה לו לעסקה שפרטיה שונים מאלו על פיהם חויב.

5.         על פי תוכנית bus winners שצורפה לכתב ההגנה ואשר חתימת התובע מופיעה בסיום תנאיה, מופיעות 2 חבילות כשהחבילה הרלוונטית הכוללת 3,500 דקות שיחה בתוך הרשת, כפי שטען התובע, כוללת גם 1,250 דקות שיחה מחוץ לרשת ו- 1,250 מסרונים (ולא 1,500 כנטען על ידי התובע). התובע אישר בחקירתו כי אכן חתימתו היא זו שמופיעה על נספח התעריפים ותנאי התוכנית. 

            ההלכה הינה כי מי שחתם על מסמך, לא יישמע בטענה שלא קרא אותו ולא ידע על מה הוא חתם ולמה התחייב. ראה ע"א 413/79 אדלר חב' לבניין בע"מ נ' מנצור, פ"ד לד(4) 29).

            כמו כן נקבע: " ... אינה נשמעת הטענה מפי החותם על מסמך שהוא חתם בלי לקראו תחילה ומבלי לדעת את תכנו, אם לא ניתנה לו הזדמנות לקראו תחילה, צריך היה להימנע מלחתום ואם לא קראו מסיבה אחרת או ללא כל סיבה, אין לו להלין אלא על עצמו בלבד ורואים אותו כאילו לקח על עצמו מרצון את הסיכון הכרוך בחתימתו על המסמך" (ראה ע"א 121/70 גלעדי נ' אוריון חב' לביטוח בע"מ, פ"ד כה(1) 648,661).

            וכן ראה ע"א 325/88 טוויל נ. בית מנוחה לזקנים פ"ד מד(1) 341,348.

            הגב' ביטון מרים, שזומנה על ידי התובע, העידה רק כי שמעה אודות תשלום בסך 200 ש"ח. לבד מן העובדה שעדותה בעל פה סותרת ראיה שבכתב, סתמה היא ולא פירטה האם אותם 200 ש"ח מגלמים סכום סופי, או שמא אין הם כוללים הטבות, זיכויים וכיוצא באלה. במסגרת חקירתה הנגדית התברר כי העדה אף לא ידעה לומר האם ההתחייבות הייתה ל- 1,500 דקות או  דקות1,250, וכי לא שמעה את פרטי העסקה, אלא רק את הסכום של 200 ש"ח, והזיכוי בסך 48 ש"ח אשר לגביו לא ניטשה מחלוקת בין הצדדים.

6.         זאת ועוד, בחקירתו הודה התובע כי אמנם היה אמור לקבל זיכוי בסך 48 ש"ח על כל מכשיר ישן שיחזיר, אך במקביל היה אמור לשלם על המכשירים הישנים (ראה עמ' 2 שורה 2-3). התובע אף אישר מפורשות:

" ש. על פי חישוב פשוט לטענתך: התוכנית עולה 248 ש"ח, אתה מקבל זיכוי 48 ש"ח ובמקביל ממשיך לשלם על המכשיר הישן"

ת. ככה בדיוק, זה מה שנאמר לי".

כלומר, לפי עדותו שלו, לא ייתכן כי ההתחייבות היתה ל- 200 ש"ח בלבד, שהרי גם אם דובר על 248 ש"ח בזיכוי 48 ש"ח, עדיין לפי עדות התובע עצמו, יש להוסיף את החיוב החודשי בגין המכשירים הישנים.

7.         אם לא די בכל האמור, הרי גם אם הייתה מתקבלת טענתו של התובע כי הובטחו לו תנאי תכנית השונים מזו עליה חתם, הרי שהתובע הגיש תביעתו באופן סתמי, ללא אפשרות לבחינת טענותיו כנדרש. התובע לא טרח לצרף את חשבוניות החיוב ולא ניתן לדעת מה היה אופן חישוב החיובים. בעניין זה צודקת הנתבעת בטענה כי בכל מקרה, גם לגישת התובע, המדובר בתעריפים למגבלת הדקות ותנאי החבילה. אם וככל שמדובר בחריגה ממסגרת הדקות שהוקצתה, או באי עמידה בהתניות ותנאי מינימום של צריכה כמפורט בתוכנית, יעודכנו החיובים בהתאם. לפיכך לצורך בדיקת סכומי החיוב יש צורך בעריכת חישוב מדויק בסופו של כל חודש. כך לדוגמא תחת הכורת "קרדיט הכלול בתוכנית" נכתב: